פסק-דין בתיק ת"א 158-03-11

1.      מהות התובענה

לפני תביעה כספית על סך של 250,193 ש"ח שהוגשה בראשיתה, בין היתר, נגד הנתבעים, אחים, בגין מספר הלוואות נפרדות שנטלו מאת התובע במטרה לסייע לאב לסלק את חובו.

הנתבע 1 הוא אחד מהאחים, אשר התחייב עמם להחזיר לתובע חוב כספי חלף אביהם.

הנתבעים נטלו מאת התובע ארבע הלוואות נפרדות באותו מועד - 19.02.2008, על סכום של 95,750 ש"ח כל אחת.

בבקשת הרשות להתגונן, טען הנתבע 1 כי במעמד החתימה על ההלוואות נאמר לו ולאחיו על ידי פקיד התובע כי כל אחד מהאחים מתחייב להשיב לתובע רבע מהחוב, שעמד בזמנו על סך של 250,193 ש"ח, קרי שכל אחד מהם התחייב להשיב סך של 75,000 ש"ח.

הנתבע טוען שהוא הבין כך את הדברים ואחרת הוא לא היה מסכים לחתום על ההלוואה.

הנתבע עומד בהחזרים של הלוואה אחת והיא לא נתבעת במסגרת תביעה זו; כך יוצא שבמסגרת התביעה נתבעות שלוש הלוואות.

יצוין כי חלק מהאחים הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

הנתבעים 2-4 במקור לא הגישו בקשת רשות להתגונן וביום 10.09.2012 ניתן נגדם פסק דין בהתאם לבקשה שהגיש הבנק (ר' פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם גבאי).

פסק הדין מתייחס לנתבע 1 בלבד;

-          מכאן התביעה.

מטעם התובע העידו מר ראיד אבו-ריא, מנהל סניף הבנק והגב' רבקה בנימין, מנהלת המחלקה העסקית של הבנק.

מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו, מר עודה חליל, אב הנתבע, מר איימן עודה, אח הנתבע ומר נשאת עודה - בן הדוד.

2.      עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם

טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן -

עיקרי טענות התובע

1.       בפנינו טענת "הודאה והדחה" ויש להעביר את נטל ההוכחה לנתבע.

2.       מעיון בתצהיר הנתבע, הנספח לבקשה לרשות להתגונן ומחקירתו הנגדית עולה שהנתבע אינו כופר בקבלת ההלוואות ובחתימתו על כתבי ההתחייבות, אולם הוטעה לחשוב לאור דברי מנהל סניף הבנק, מר ראיד אבו-ריא שעליו להשיב הלוואה אחת בלבד.

3.       כל אימת שנתבע מודה בעובדות המהותיות של עילת התביעה ומוסיף טענות אחרות העשויות להביא לדחייתה יעבור נטל השכנוע לנתבע, כך שגם אם כפות המאזניים יוותרו מאוינות, התובע יזכה בתביעתו מאחר והנתבע הודה ברכיביה.